בומונטיה גרנדיפלורה
בומונטיה גרנדיפלורה הוא מטפס נדיר בגינון. זה הוא מטפס ירוק עד עם עלים גדולים. יחודו הוא בפריחה לבנה גדולה וריחנית באביב. השימוש האידיאלי שלו הוא בכיסוי קירות דרומיים. היתרון שלו הוא בכך שהוא מטפס, אך
בומונטיה גרנדיפלורה הוא מטפס נדיר בגינון. זה הוא מטפס ירוק עד עם עלים גדולים. יחודו הוא בפריחה לבנה גדולה וריחנית באביב. השימוש האידיאלי שלו הוא בכיסוי קירות דרומיים. היתרון שלו הוא בכך שהוא מטפס, אך
אמריליס הוא מהצמחים המוצלחים ביותר שקיימים בגינון הישראלי. האמריליס הוא צמח הגדל מפקעת. בדומה לצמחי פקעות אחרים כגון רקפות ונרקיסים, האמריליס עמיד הרבה יותר. רוב הפקעות (ובעיקר הפקעות הארץ ישראליות) נפגעות מעודף מים. הם גדלים
צמחים רבים מקבלים צימוח אחר לחלוטין, ותפקיד עיצובי שונה לחלוטין, כאשר הם נשתלים בעציץ. והדבר נכון כפליים לצמחים גדולים. מכוון שצמחים גדולים לרוב נצפים מרחוק, "קירובם" אל הצופה מבליט מראה אחר לגמרי. הדוגמה הקלאסית היא
אחד הדברים הכי יפים בגינון הישראלי הוא צמחי העונה החורפיים. יש מגוון ענק של צמחים עונתיים, והם מאוד קלים לגידול. אפשר להפוך ערוגות שלמות לערוגות פורחות. שותלים את השתילים בסוף הסתיו או תחילת החורף. בדרך
נכון שבסוף כולנו חולמים לשבת על כיסה נדנדה במרפסת ולהתבונן החוצה כמו הפנסיונרים בדרום ארצות הברית? נכון שאנחנו תמיד מדמיינים אותם שלווים ונטולי דאגות? אז מבלי להיכנס לשאלה האם הם באמת כאלו מושלמים או לא,
הרבה פעמים דווקא הדברים הפשוטים בגינון הם היפים ביותר. ראו כאן בתמונה עציץ פשוט מחמר וממנו נשפך עונתי קטן ומתוק בשם סלסלי כסף. זה הכל. שום דבר נדיר, שום דבר יקר, שום דבר קשה להשגה.
אחד הדברים היפים שהגינון המודרני אימץ מן הגינון האורגני הוא תפיסת פריסת הצמחים במרחב. בשנות החמישים החל חלוץ הגינון האורגני "שלמה אילן" לכתוב על הצורך לשמור על כל הקרקע מכוסה בצמחים ! זה אולי נשמע