הבאנו את הגינה הזאת לתצוגה מפני שהיא משלבת שני קווים מעניינים: עיצוב נקי, וחיסכון במים. אלו היו שני המוטיבים המנחים לאורך התכנון וההקמה של הגינה.
בשביל להבין את עיצוב הגינה יש לתת מבט בבית. עיצוב הבית מושך קווים מאוד ברורים ורצינו להמשיך אותם אל הגינה. השימוש בבטון מוחלק, צבעים סולידיים, קווים ישירים, כל אלו מקנים לבית מראה נקי וחלק. הגינה היא המשך ישיר של הבית ולכן השתמשנו באותם קוי עיצוב בגינה. השימוש באזורי שתילה מוגדרים היטב, פריחה בצבע סגול ולבן, וצמחים בעלי עלווה אפורה וכסופה.
בכניסה לבית שתלנו צמח נהדר ביופיו בשם שבטבט. תאמינו או לא, שבטבט גדל בישראל באופן טבעי ליד מקורות מים. ענפי השבטבט עולים מעלה בצורה אנכית ישרה לגמרי, ויצרים עיניין בסימטריה שלהם. זה הוא צמח יפה ומיוחד מאוד. אך כמו הרבה דברים יפים, יש לנו נקודה שצריך לשים עליה לב: השבטבט נוטה להתפשט בצורה מדהימה. במידה והתנאים מתאימים לו, הוא יכול להרוס גינה. הוא פשוט צומח בכל מקום, ובכל מצב. המיקום האידיאלי לשתילה של שבטבט הוא בדיוק כמו בגינה הזו בקדימה. כלומר כאשר כל אזור הצימוח של השבטבט סגור לחלוטין מכל הכיוונים. רק כך אפשר לדאוג שלא יתפשט.
מול הבית שתלנו עץ זית ענק. ומתחתיו ערוגת אירוסים גרמניים סגולים. אולי אחת מערוגות האירוסים הגרמניים הגדולה במדינה. אתם שואלים למה הם סגולים ופורחים בצהוב ? מפני ששותלים אירוסים ללא פריחה, ובמקרה המצער הזה היה טעות במשתלה שסיפקה לנו את האירוסים. אחרי שגילינו שהם צהובים ולא סגולים, נאלצנו להחליף את כל השתילים בערוגה לאירוסים סגולים.
מן הצד השני שתלנו אזוביון מנוצה. גם הוא בעל פריחה סגולה עדינה. בחלק האחורי שתלנו בשורה התחתונה בן אפר מכחיל, ומאחוריו אגפנטוס לבן. בקו האחורי שתלנו ער אציל, בשביל ליצור התמזגות עם הפרדסים ליד.
הגינה כולה הוקמה מתוך מחשבה מלאה על גינון חסכוני במים. זה מתחיל בבחירת הצמחים: זית, מיריקה דמוי אלון, אירוסים, אזוביון משונן, דייאט, ואגפנטוס הם כולם צמחים חסכוניים מאוד במים. החלק השני, והוא חשוב מאוד בגינון: חיפוי קרקע. כל אזורי הגן שיש בהם אדמה חשופה כוסו בשבבי עץ. זה מאוד טוב לצמחים מכוון שזה שומר על הקרקע מחימום על ידי קרני השמש, וזה מאוד עוזר בשמירה על לחות הקרקע.