זה הוא סיפור חידושה של גינה ענקית בזיכרון יעקב.
לפני שנים רבות נשתל דשא רב בחלק האחורי של הגינה. חיפשנו דרך להפוך את הגינה הישנה למקום נוח ונעים יותר. בחרנו את האזור ההגיוני ביותר לישיבה והחלטנו להפוך אותו לדק עם בריכת נוי. לצורך הנושא ייבשנו חלק לא מבוטל מן הדשא.
מי שניסה בחייו להוציא דשא יודע שזו אחת המשימות היותר קשות שיש בגינון. דשא הוא צמח בעל יכולת הישרדות מדהימה. הוא מסוגל לחזור לחיים משורש קטן מתחת לאדמה. החוכמה היא להוציא כל פיסת דשא, לתת לו לצמוח שוב, ואז להוציא את מה שנשאר. לעל זה לחזור חמש פעמים. ( ולהתפלל לטוב )
בגינה היו סלעים ענקיים שרצינו להשאיר, והמקום האידיאלי לבריכה יצא ממש קרוב לדק. אחרי התלבטויות רבות, ביקשנו לשלב בין אזור הישיבה לבין הדק. חיברנו באופן פיזי בין הבריכה ובין הסלע והדק לכדי יחידה אחת. את הבריכה עיצבנו כך שתרמוז לצורת לב.
בריכת הנוי מותאמת לגדול היחסי של הדק. הם מהווים מכלול של ישיבה בחוץ. ניתן לשמוע את רחש המים היורדים מן הסלע אל הבריכה. היא הופכת את כל הישיבה על דק העץ לחוויה של ישיבה על שפת בריכה.
בתוך הדק הוספנו שני עמודים גדולים וחזקים במיוחד. המטרה שלהם היא להחזיק ערסל. שיהיה כיף להתנדנד ולהקשיב למים. להתבונן על הגינה מסביב, ולחשוב מחשבות.